בפעם הקודמת דברנו כמה אף אחד לא רוצה להרגיש טיפש, מושחת או מכוער
ושאלנו האם בשביל למכור חייבים להכאיב?
תודה על עשרות התגובות החכמות והשיתופים!
שיתופים מהשטח שאכן, כשגורמים לך להרגיש גרוע אתם רוצים לברוח;
אחת סיפרה על קוסמטיקאית שתיארה לה באופן מבחיל כמה מכוערות הפנים שלה
ושניה סיפרה על קורס שכותב על הצרות שלך בלי שום רחמים…
וכמו שכבר כתבתי בפעם הקודמת – גם אם זה כן גורם לך לקנות –
א. ההרגשה היא ממש לא חיובית
ב. אי לכך ובהתאם לזאת יהיה קשה לבנות מוניטין לאורך זמן.
אז מה הפתרון? איך נ-ס-בי-ר ללקוח שהוא אכן צריך את המוצר?
כמו שהרבה הגיבו – אפשר לדבר על הצורך, ואפילו על כאב
אבל בצורה חיובית שהבנאדם מרגיש – אוהו, יש מישהו שמבין אותי ואת הקושי שלי!
ומיד ובעיקר לדבר על התוצאות, להכניס לחלום הקסום שהמוצר נותן!
זה מקום אחר לגמרי מהטחת הכאב על השולחן.
דוגמה?
אף פעם אל תגידו כך:
אתה הורה לא אחראי אם אתה לא מטפל בצרחות של הילד שלך שעושים לך בושות!
איך כן אפשר? אולי- מרגיש לא נעים כשהשכנים עוברים ליד הדלת ושומעים צרחות? כמה אתה אחראי שאתה מטפל בזה!
נשמע אחרת, נכון?
אמנם נגענו בכאב, אבל מתוך תחושת הבנה ולא מעליונות!
כנ"ל –
את לא מתכוונת להשאר עם השומנים האלו! עוד מעט אין לך מה ללבוש!
> את כל-כך רוצה להתפטר מהשומנים, את חוששת שלא ישאר לך מה ללבוש…
מסקנות:
תמיד כשנדבר אל אנשים, ובמיוחד כשאנחנו רוצים למכור להם –
נדבר מתוך הבנה!
כן, מותר וצריך (לדעתי..) להציף קושי או כאב על מנת לעשות לאנשים טוב!
בדיוק כמו שהרופא צריך לדווח על סטרפטוקוקוס
כדי שנסכים לבלוע את העב"מ הלבן ההוא במשך 10 ימים…
הדוקטור יכול אפילו להזהיר מה יקרה לנו אם נזלזל חלילה!..
אבל, גם הוא – מחויב לעשות את זה באנושיות!
ואיך מבינים באמת? איך יודעים מה הבנאדם מרגיש, גם כשהקהל שונה ממך?
זה כבר לפעם אחרת…
