סיפור קטן ופשוט, על גרפיקאית מתחילה עם בטחון עצמי גבוה מדי,
שהכינה מודעה (מזעזעת!!) לאמא שלה, שמכרה סטים רקומים לליל הסדר.
מודעת-הרבע-העמוד שכל הנשמה הושקעה בה, יצא לאור אי שם בסוף העלון המקומי, ומשום מה (?!) אף אחד, ממש אף אחד, לא עצר את נשימתו,
אף אחד לא השתכנע,
ואף אחד לא טרח להתקשר
או לבוא.
אומרים שהחיים הם בית הספר הטוב ביותר.
זה היה רגע מכונן בו חדרה ההבנה, שלא מספיק כשרון עיצובי, צריך לדעת איך למכור, איך לעצב מה לכתוב ואיך לגעת בלב של הלקוחות.
היום, 18 שנים אחרי, הדבר המשמעותי ביותר אצלנו במאה וואט זו הפסיכולוגיה שמאחורי – לא עוד פרסום, או עיצוב, תהליך עומק מקיף שמחבר את הלב כי הוא מבין את הנפש. בס”ד.