האם אתם עושים את הטעות הזו בעסק? (+סיפורון אישי)
בשבוע שעבר, הבן שלי בן 7 שלמד לא מזמן לקרוא,
מדפדף במקומון השכונתי ואומר לי בהתלהבות
"וואו, אמא, יש כאן מכירת בגדים הכי טובה בארץ!"
– "איך אתה יודע?"
2 צעדים כדי שהלקוחות יאמינו לכם!
דברנו בפעם הקודמת על כך
שסופרלטיבם וקלישאות יוצרים חוסר אמון
הבטחתי שאתן כלים עוצמתיים
איך לגרום ללקוח כן להאמין למה שאנחנו אומרים
אז נכון מאד,
זה מה שתעשו אם אתם לא רוצים שיקנו ממכם
וכרים את סיפור הילדים ההוא על העורב שהתחפש וניסה להיות טווס, ברווז, תרנגול
ובסוף, איך לא, החברים גילו שהוא עורב והתרחקו,
מי לא מכיר?
בכנות: הייתם מאמינים להם?!
מה הייתם אומרים אם הייתם פוגשים אותה;
חנות קטנה, קטנטונת, מקולפת
סוד קטן: איך להפוך כפית לזהב
היום נגלה סוד קטן וחשוב בפרסום בפרט ובשיווק בכלל
קוראים לו "להאכיל בכפית"
אז מה?! פשוט נוותר עליה?
לא, לא נוותר עליה לגמרי,
אבל שלושת רבעי כן.
אנחנו ממש אוהבים אותה
מחפשים אחריה
הטעות הזו, שכל כך הרבה נופלים בה
כשפותחים עסק חדש יש הרבה הוצאות
או – עוד אין הכנסות
כנראה שזאת הסיבה למה שעושים הרוב:
יחס אנושי בבקשה
כשפותחים עסק
או כשממתגים מחדש
פעמים רבות צפה השאלה
למה לבנק יהיה קשה למכור שוקולד?
אחד הדברים החשובים בבניית מותג, זה ההתייחסות ל"מרחב המותג"
מה שנקרא הטריטוריה הפונקוציונלית של המותג
אל תחזרו על טעות פעמיים
מכירים את הסיפור הידוע
על ההוא שפתח חנות
והתיישב מאחורי הדלפק החדש, המבריק, חיכה ללקוחות.
